היארעות של מלנומה בשני העשורים הראשונים של החיים היא מאוד נדירה ולכן ההבנה לגבי מצב זה היא גרועה מאוד. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology היתה להעריך מהם המאפיינים הקליניקו-פתולוגיים ושיעורי ההישרדות של ילדים (גיל 11 ומטה) ומתבגרים (גילאי 12-19) שאובחנו עם מלנומה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל עוקבה מאוגמת של 514 מטופלים (397 הולנדים, 117 אוסטרלים; 62 ילדים ו-452 מתבגרים). במסגרת המחקר העריכו החוקרים מחדש את הדו"חות הפתולוגיים על מנת לקבוע את תתי הסוגים של מלנומה. לאחר מכן יצרו החוקרים מודל רב-משתניים של קוקס על מנת להעריך את ההישרדות ללא הישנות מחלה ואת ההישרדות הכוללת.
תת הסוגים של מלנומה כללו מלנומה קונבנציונלית (פיזור שטחי, נודולרי, דזמופלסטי ואקראל לנטיגוס), מלנומה מסוג spitzoid ומלנומה המקושרת לנבוס מולד שאובחנו ב-428, 79 ו-8 משתתפים, בהתאמה. תוצאות המחקר הראו כי שיעור ההישרדות ללא הישנות מחלה ל-10 שנים עמד על 91.5% (רב״ס 95% - 82.4-100%) בילדים ועל 86.4% (רב״ס 95% - 82.7-90.3%) במתבגרים (p=0.32). שיעור ההישרדות הכללית ל-10 שנים עמד על 100% בילדים ו-92.7% (רב״ס 95% - 89.8-95.8%) במתבגרים (p=0.09).
בניתוח רב משתני שהיה אפשרי לבצע רק בעוקבת המתבגרים בגלל גודל המדגם הקטן בילדים נמצא כי התכייבות ואזור אנטומי של הנגע היו קשורים להישרדות ללא הישנות מחלה והישרדות כוללת, בעוד שגיל, מין, אינדקס מיטוטי, סטטוס בלוטת זקיף ותת הסוג של מלנומה לא נמצאו קשורים. לבסוף, נמצא כי עובי ברסלו של מעלה 4 מ״מ היה קשור להישרדות ללא הישנות מחלה גרועה יותר.
מחקר זה מוגבל בתוצאותיו כיוון שהוא רטרוספקטיבי. עם זאת, ממצאי המחקר מראים כי שיעורי ההישרדות של ילדים ומתבגרים עם מלנומה הם גבוהים. כמו כן, התכייבות, נגעים בראש או בצוואר ועובי ברסלו מעל 4 מ״מ מנבאים הישרדות גרועה יותר במתבגרים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות