זיהום גונוקוקלי מפושט (Disseminated gonococcal infection) הוא סיבוך נדיר של הדבקה בחיידק ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae), אשר תועד בקרב 0.5-3% מהנדבקים. בשנת 2019 זוהה באזור הדרום-מערבי של מישיגן אשכול גנומי של זיהומים מפושטים, הקשור לזן ST-7822.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו להעריך את הישרדותו של זן זה.
90 בידודים של ניסריה גונוריאה מאתרי זיהום מפושט במישיגן (בשנים 2019-2023) רוצפו ועברו בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה. בוצעה אנליזה פילוגנטית להערכת הקשר הגנטי בין הבידודים ונכללו בה גם נתונים מ-370 בידודים של זיהומים גונוקוקליים אורוגניטליים וחוץ-גניטליים מזן ST-7822. בנוסף נותחו נוכחות האלל porB1A, סמן גנטי המקושר לזיהום מפושט, ומדדים של עמידות לאנטיביוטיקה.
האנליזה הפילוגנטית זיהתה שבע קבוצות של זיהומים גונוקוקליים מפושטים, כאשר קבוצה 7 (n=26) כללה את אשכול המקרים משנת 2019 (n=11). בידודי קבוצה 7 (הבדל SNPי[Single Nucleotide Polymorphism] ממוצע של 32) יצרו שני תת אשכולות מאותו אב קדמון שפעל בין השנים 2019 ל-2023 והתקבצו עם בידודים מקומיים של זיהומים גונוקוקליים אורוגניטליים וחוץ-גניטליים.
כל בידודי הזיהום המפושט בקבוצה 7 ו-82.7% מהבידודים האורוגניטליים והחוץ-גניטליים מזן ST-7822 נשאו את האלל porB1A. בנוסף, מבין 88 בידודי הזיהום המפושט שנבדקו לרגישות לאנטיביוטיקה, כולם נמצאו רגישים לצפטריאקסון, ולא זוהו אללים מסוג penA עם מוזאיקה.
החוקרים מסכמים כי ההימשכות של קבוצה מספר שבע, הקשורה לאשכול מקרי הזיהום הגונוקוקלי המפושט ממישיגן בשנת 2019, מצביעה על המשך העברה אזורית של הזן ST-7822, המאופיין בשכיחות גבוהה של האלל porB1A הקשור לזיהום פולשני.
הדמיון הגנטי בין בידודי הזיהום הגונוקוקלי המפושט לבין בידודים מאתרים אורוגניטליים וחוץ-גניטליים מעיד כי זני הזיהום המפושט אינם נבדלים גנטית, אלא נגזרים מזנים במחזור הדם הגורמים לזיהומים בריריות. נדרש מעקב גנומי מתמשך לצורך הבנת גורמי האלימות התורמים להתפתחות זיהומים מפושטים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות