תסמונת קושינג מחזורית מתאפיינת בהפרשת קורטיזול תנודתית. מצב זה גורם לעתים קרובות לטעויות או לעיכובים באבחנה ואף עלול להוביל לתוצאים פחות טובים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes and Endocrinology, חוקרים איתרו מקרים לא מדווחים של תסמונת קושינג מחזורית במטרה לאפיין את האתגרים הקליניים ולגבש אסטרטגיות לשיפור הטיפול.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת מחקר תצפיתי רטרואקטיבי שנערך ב-43 מרכזים אנדוקרינולוגיים ב-21 מדינות. למחקר נכללו מטופלים עם אבחנה מאושרת של תסמונת קושינג, אשר הציגו לפחות שני שיאים של עודף קורטיזול ולפחות נקודת שפל אחת, בה נמדדו רמות קורטיזול תקינות או נמוכות. בנוסף, במסגרת המחקר נאספו נתונים קליניים, ביוכימיים, ממצאי דימות ופירוט הטיפולים, סיבוכים ותוצאים.
ממצאי המחקר הראו כי מתוך כ-110 מטופלים שהשתתפו במחקר, אצל כ-64% מהמקרים, מקור המחלה היה בבלוטת יותרת המוח, ב-23% המקור היה אקטופי, ב-3% המקור היה בבלוטת יותרת הכליה וב-11% מהמקרים, המקור לא היה ידוע.
מחזוריות המחלה נקבעה באמצעות איסוף שתן ל-24 שעות לקורטיזול חופשי. נמצא כי השיאים החציוניים הגיעו לפי 7.4 מגבול הנורמה העליון, בעוד שנקודות השפל עמדו על פי 0.31 מהגבול העליון. מספר השיאים החציוני היה 3.0, כאשר ב-86% מהמקרים, השיאים הופיעו במרווחי זמן לא סדירים.
תסמונת ממקור אקטופי הציגה את השיאים התכופים והחמורים ביותר. מבחינה קלינית, התסמינים החמירו אצל 81% מהמטופלים בזמן השיאים והשתפרו אצל 74% בזמן השפל. חשוב לציין כי כ-28% מהמטופלים חוו אי-ספיקה עצמונית של יותרת הכליה.
בנוסף, כשנבדקו כשלים באבחון ובטיפול נמצא כי ב-18% מהמקרים שבהם בוצעה דגימת סינוסים פטרוזאליים, הדגימה נעשתה בזמן שפל הורמונלי ולכן נפגעה אמינותה. יתר על כן, בכ-32% מהמקרים בדיקות הדימות פספסו גידולים וב-8% מהמקרים, המטופלים עברו ניתוחים מיותרים עקב סיווג שגוי.
נמצא גם כי לאחר מעקב חציוני של 5.8 שנים, מחצית מהמטופלים הגיעו לרמיסיה ביוכימית מלאה בעקבות ניתוח, 6% חוו רמיסיה ספונטית וכ-20% היו מאוזנים תחת טיפול תרופתי.
כמו כן, נמצא כי שיעור התמותה עמד על כ-3% וכי אצל 41% מהמקרים נצפו עיכובים משמעותיים באבחנה ואצל 43% מהמקרים נצפו עיכובים במתן הטיפול.
החוקרים סיכמו כי אפילו במרכזים רפואיים מומחים, האבחון והניהול של תסמונת קושינג מחזורית נותרו מאתגרים ומלווים בשיעורים גבוהים של אי-ספיקת יותרת הכליה, ניתוחים שגויים ותוצאים שאינם מספקים.
יתר על כן, הממצאים מדגישים כי כאשר עולה חשד לתסמונת קושינג מחזורית, יש חשיבות קריטית לעיתוי בדיקות הדימות ולאישור ביוכימי של קיום ההיפרקורטיזולמיה. החוקרים ממליצים לצייד מטופלים בערכות לאיסוף קורטיזול ברוק כדי לתפוס את השינויים הדינמיים בזמן אמת ואף לשקול רישום של גלוקוקורטיקואידים לשימוש כאמצעי זהירות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות